לרוב המבוגרים יש בפה 32 שיניים, מארבעה סוגים: 8 שיניים חותכות, 4 ניבים, 8 מלתעות (קדם-טוחנות) ו-12 טוחנות, כולל ארבע שיני בינה. כל סוג בנוי לתפקיד אחר בעיבוד המזון: החותכות חותכות ונושכות, הניבים קורעים, המלתעות מרסקות והטוחנות טוחנות את המזון לעיסה שאפשר לבלוע.
כדי להבין למה השיניים חשובות כל כך ללעיסה, לדיבור ולבריאות הפה, כדאי להכיר גם ממה כל שן בנויה. המדריך עובר על שמות השיניים ותפקידיהן, ואחר כך על ארבע השכבות של מבנה השן.
שמות השיניים בפה: טבלה מסכמת
| סוג השן | כמה יש בפה | איפה הן נמצאות | התפקיד |
|---|---|---|---|
| שיניים חותכות | 8 (4 בכל לסת) | בקדמת הפה | חיתוך ונשיכה, והפקת צלילי דיבור ברורים |
| ניבים | 4 (2 בכל לסת) | לצד החותכת השנייה | קריעה וגריסה של מזון קשה או סיבי |
| מלתעות (קדם-טוחנות) | 8 (2 בכל רביע) | אחרי הניבים | ריסוק וטחינה ראשונה של המזון |
| טוחנות, כולל שיני בינה | 12 (3 בכל רביע) | בחלק האחורי של הפה | טחינת המזון לחלקיקים קטנים ולעיסה |
סוגי השיניים ותפקידיהן
שיניים חותכות
השן החותכת היא שן חדה שנועדה לחיתוך ולנשיכה. לאדם יש שמונה חותכות בקדמת הפה: ארבע בלסת העליונה, שתי חותכות מרכזיות ושתי צדדיות, וארבע בלסת התחתונה. הקצוות השטוחים והדקים שלהן, דמויי סכין, חותכים את המזון בצורה חדה ומדויקת ומתחילים את תהליך העיכול. הן חשובות גם להפקת צלילי דיבור ברורים.
ניבים
הניב יושב ליד החותכת השנייה. אלה שיניים מחודדות שמשמשות לקריעה ולגריסה של מזון. יש בסך הכול ארבעה ניבים, שניים בכל לסת, והקודקוד הבולט שלהם מתאים לנעיצה במזון קשה או סיבי, כמו בשר, ולקריעתו.
מלתעות (קדם-טוחנות)
המלתעות נמצאות אחרי הניבים. הן גדולות ושטוחות יותר מהשיניים הקדמיות, ועל משטח הנשיכה שלהן יש שני חודים מעוגלים או יותר. בכל רביע של הפה יש שתי מלתעות, כלומר שמונה בסך הכול. הן מרסקות וטוחנות את המזון וממשיכות לעבד אותו לפני שהוא יורד לוושט.
טוחנות ושיני בינה
הטוחנות הן השיניים הגדולות ביותר בפה, והן יושבות בחלקו האחורי. יש להן משטחים רחבים ושטוחים עם כמה בליטות, והן ממשיכות את העבודה של המלתעות: טוחנות את המזון לחלקיקים קטנים והופכות אותו לעיסה שאפשר לבלוע. אצל מבוגרים יש בדרך כלל שתים עשרה טוחנות, כולל שן בינה אחת בקצה שורת השיניים בכל רביע.
מבנה השן: ארבע השכבות
כל שן בנויה מכמה שכבות, ולכל אחת תפקיד משלה. יחד הן יוצרות מערכת שיניים חזקה שמתפקדת לאורך כל החיים, בתנאי ששומרים עליה.
- אמייל (Enamel) – השכבה החיצונית, והחומר הקשה ביותר בגוף. הוא עשוי בעיקר מסידן פוספט, מינרל, ועוטף את כל כותרת השן, החלק שנראה מעל קו החניכיים. תפקידו להגן על השכבות שמתחתיו מפני שחיקה בלעיסה ומפני חדירה של גורמים מזיקים, כולל חיידקים.
- דנטין (Dentin) – השכבה השנייה, מתחת לאמייל. רקמה צפופה ומסוידת שיוצרת את רוב גוף השן, תומכת באמייל ומכילה צינוריות זעירות שמעבירות תחושות לתאי העצב שבתוך השן. הצבע הצהבהב של הדנטין משתקף דרך האמייל, וזו אחת הסיבות ששיניים טבעיות אינן לבנות לגמרי אלא בגוון שנהבי.
- מוך השן (Pulp) – השכבה השלישית, בעומק השן. היא מכילה כלי דם, תאי עצב ורקמת חיבור, מזינה את השן ואחראית לתחושה של גירויים כמו חום, קור ולחץ.
- מלט השן, "צמנט" (Cementum) – שכבה שנמצאת מתחת לקו החניכיים ומכסה את פני השורש. זו רקמת חיבור שסיבי רצועות החניכיים נאחזים בה, וכך היא מעגנת את השן לעצם ולחניכיים. מבחינה פיזיקלית, כימית ומבנית היא דומה במידה רבה לרקמת עצם.
למה כדאי לשמור על כל השיניים
כל סוג שן ממלא תפקיד בנשיכה, בלעיסה, באכילה ובדיבור, וגם מאפשר לחייך בחופשיות. שמירה עליהן היא חלק מבריאות כללית טובה ומהחופש לאכול כל מה שרוצים.
ייעוץ וטיפול במרפאה
אם אתם סובלים מבעיות שיניים, אני כאן כדי לתת לכם את הטיפול הטוב ביותר, וגם לייעץ איך לשמור על שיניים בריאות.
שמי דר' מיכאל לוי, רופא שיניים בוגר אוניברסיטת תל אביב, עם ניסיון עשיר ורחב של כארבעה עשורים ברפואת שיניים והתמחות במגוון תחומים.
כאן תוכלו לקרוא מידע נוסף על מגוון הטיפולים שאני מספק במרפאתי.
לתיאום תור, צרו קשר:
בטלפון: 03-522-6691 | בנייד: 052-351-2092
